החלטה בתיק ת"א 35587-07-10

מבוא

1. בפני בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, מעשה בית דין ושיהוי.
2. הנתבע ייצג את התובעת 1 בתביעת נזקי גוף שהגישה נגד המועצה האזורית מטה יהודה ונגד מבטחתה, סהר חברה לביטוח בע"מ, בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות תאונה שאירעה ביום 11.2.97. הליכים בתיק התובענה הסתיימו בהסכם פשרה שנחתם ביום 24.7.00 ואשר קיבל תוקף של פסק דין.
3. בכתב התביעה טענו התובעים כי הנתבע התרשל בייצוג התובעת וכתוצאה מכך קיבלה התובעת כפיצוי סכום הנמוך מהסכום המגיע לה.
4. הנתבע עתר כאמור לדחיית התביעה על הסף בשל מספר נימוקים, כמבואר בסעיף 1 לעיל, ואולם לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ראיתי לנכון להתמקד בעיקר בטענת ההתיישנות.

ההליכים הרלוונטים

5. ביום 24.7.00 חתמה התובעת 1 על הסכם פשרה לפיו שולם לה פיצוי בסכום של 35,000 ש"ח, לסילוק תביעותיה וטענותיה בגין התאונה (להלן- "הסכם הפשרה").
6. ביום 9.2.04 הגישה התובעת תובענה בת"א 2891/04, שבו עתרה לביטול הסכם הפשרה. לדבריו של בא כוח התובעים, בישיבה המקדמית שנערכה ביום 5.1.11 בפני כב' השופט משה ברעם, "בית המשפט המליץ לדחות את התביעה ותחת זאת, ככל שהתובעים ימצאו לנכון, תוגש תביעת רשלנות מקצועית." (עמ' 1 שורות 1-2). בעקבות המלצת בית המשפט נמחקה התביעה לביטול הסדר הפשרה, ולתובעת שולם סכום נוסף של 35,000 ש"ח.
7. בעקבות מחיקת התביעה הגישו התובעים נגד הנתבע, ביום 2.9.07 תביעה בנוסח זהה לתביעה שבפני, בת"א 9731/07 (להלן - "התביעה הראשונה"). בכתב ההגנה שהוגש טען הנתבע, בין היתר, שהתביעה התיישנה. ביום 29.9.09 נמחקה התביעה הראשונה מחמת חוסר מעש בהחלטת כב' השופטת ע' זינגר. 
8. כתב התביעה שבפניי הוגש ביום 21.7.10, כ- 10 חודשים לאחר מחיקת התביעה הראשונה .

טענות הצדדים

9.      לטענת הנתבע, במועד הגשת התביעה חלפה תקופת ההתיישנות, ולפיכך יש לדחות את התביעה. לטענתו של הנתבע, כבר התביעה הראשונה הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, שכן בין מועד חתימת הסכם הפשרה ביום 24.7.00, הוא מועד עילת התביעה, לבין מועד הגשת התביעה הראשונה ביום 2.9.07, חלפו למעלה מ- 7 שנים. הנתבע הדגיש שמיום התאונה עד הגשת התביעה שבפני חלפו למעלה מ - 13 שנה, ומיום החתימה על הסכם הפשרה חלפו למעלה מ-10 שנים. לפיכך, לטענת הנתבע, בהתאם לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן -"פקודת הנזיקין"), חלפה תקופת ההתיישנות.

10.  לטענת התובעים, הוגשה התביעה הראשונה לפני שחלפה תקופת ההתיישנות, שכן היום האחרון של תקופת ההתיישנות, 24.7.07 חל במהלך פגרת בית המשפט, וה- 1.9.07 חל ביום שבת, ולפיכך ביום 2.9.07, מועד הגשת התביעה, טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

11.   אשר לתקופה שחלפה מאז מחיקת התביעה הראשונה ועד הגשת התביעה שבפני, טענו התובעים כי התביעה הראשונה נמחקה ביום 29.9.09 והוגשה בשנית ביום 21.7.10 - לפני שחלפה שנה ממועד המחיקה.

12.  עוד טענו התובעים כי הטענה באשר לסעיף 89 לפקודת הנזיקין אינה רלבנטית.

דיון והכרעה בשאלת ההתיישנות

13.  לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את עמדת התובעים ולדחות את הבקשה.

14.  בהתאם לסעיף 5(1) ל חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן- "חוק ההתיישנות"), תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין הינה 7 שנים, והיא נמנית, בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, מיום שבו נולדה עילת התובענה. 

15.  אין בין הצדדים מחלוקת על כך שעילת התביעה הינה מועד החתימה על הסכם הפשרה, הוא יום 24.7.00. התביעה הרשונה הוגשה ביום 2.9.07, לכאורה לאחר שהסתיימה תקופת ההתיישנות, ואולם, כפי שציינו התובעים, מועד תום ההתיישנות חל במהלך הפגרה, ולפיכך נדחה המועד ליום 1.9.07. כיון שהמועד האמור חל ביום שבת, נדחה מועד ההתיישנות ליום 2.9.07, היום שבו הוגשה התביעה. (ראו לעניין זה סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 שכותרתו "תקופות", הקובע: